יום שני, 10 בינואר 2011

זה נגמר


תנו לי לספר לכם משהו על לב שבור.
זה לא נעים.
קצת כמו כששוברים לך את הטלפון על הראש,
או כמו בעיטה חזקה לביצים.
איך שלא יהיה, זה כרוך בבהלה וכאב.

אז נפרדתי ממנה היום.
זה היה קשה במיוחד כי היא גילתה איפה אני גר והשאירה
לי פתק ממש מקסים מתחת לדלת,
אבל אתם יודעים, ההולגרמן הוא לא גבר של בחורה אחת,
וגבר חייב לעשות מה שגבר חייב לעשות.
בנות העיר לא יכולות להסתדר בלעדיי להרבה זמן.
אז תתכוננו, כי הנה מגיע השלל היומי.


לא חושבת שגבות נחשבות לשיער פנים

מתנשאת מעל אנשים עם חולצות של להקות למרות שיש לה הרחבה באוזן
לא חושבת שזה נורא שיש מהירות הקול והאור אבל אין מהירות הריח


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה