יום שני, 10 בינואר 2011

פיתוי 101


אז קיבלתי המון תגובות לבלוג שמבקשות שאני אדגים את יכולות הפיתוי שלי בפעולה,
והחלטתי לצאת ל"עבודה" חמוש במצלמת וידאו כדי שתבינו בדיוק איך אני עושה את זה.
שימו לב לניואנסים. תתעכבו על הדקויות.
תראו איך אני ברגישות מפרק את כל ההתנגדויות שלה,
ומכניס אותה לתוך המסגרת שנוחה לי, בלי שהיא אפילו יודעת מזה.

יאללה קבלו ויז'ואל.


אין אפס, ההולגרמן הוא אל.




זה נגמר


תנו לי לספר לכם משהו על לב שבור.
זה לא נעים.
קצת כמו כששוברים לך את הטלפון על הראש,
או כמו בעיטה חזקה לביצים.
איך שלא יהיה, זה כרוך בבהלה וכאב.

אז נפרדתי ממנה היום.
זה היה קשה במיוחד כי היא גילתה איפה אני גר והשאירה
לי פתק ממש מקסים מתחת לדלת,
אבל אתם יודעים, ההולגרמן הוא לא גבר של בחורה אחת,
וגבר חייב לעשות מה שגבר חייב לעשות.
בנות העיר לא יכולות להסתדר בלעדיי להרבה זמן.
אז תתכוננו, כי הנה מגיע השלל היומי.


לא חושבת שגבות נחשבות לשיער פנים

מתנשאת מעל אנשים עם חולצות של להקות למרות שיש לה הרחבה באוזן
לא חושבת שזה נורא שיש מהירות הקול והאור אבל אין מהירות הריח


יום שלישי, 4 בינואר 2011

הבלתי ייאמן קרה

התאהבתי.
יש לי חברה.
אתם קולטים?
לי, חגי הולגרמן, יש חברה!
בפעם הראשונה בחיים שלי הסכמתי להתחייב למישהי.
ותנו לי להגיד לכם, זוגיות זה לא קל.

אבל אני אתחיל מההתחלה-
הכל היה רגיל,
יצאתי לעוד מסע כיבושים נועז,
ואז זה קרה.
ראיתי אותה עומדת בין המון אנשים, וזה היה כמו בום! מכת ברק!
אני הסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי, ושנינו ישר ידענו שזה זה.
אפילו לא הייתי צריך להפעיל עליה אף אחת מהמניפולציות המחוכמות שלי.
זו היתה אהבה ממבט ראשון.



 מאותו הרגע שעינינו נפגשו זה היה ברור שכל רגע שנבלה בנפרד, הוא רגע שלא שווה לחיות אותו!


















יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

השלל היומי ואיך הכל התחיל

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד ידעתי שיש בי משהו שונה.
בעולם המונוטוני שלנו, אני הייתי מיוחד.
אולי לא הכי חכם, לא כל כך חזק, לא רץ מאוד מהר; אבל ידעתי בלי שום צל של ספק שיש לי יכולות שלאחרים אין.
היו אפילו אנשים בחיי שרמזו שאני סוג של חיזר.
אתם יודעים, כמו סופרמן.
אם לא היו תמונות של אמא שלי מבית החולים שמוכיחות את ההיפך גם אני הייתי עשוי לחשוב ככה, אבל בגלל שאני בכל זאת חלק מהגזע האנושי הזה שלנו, כל מה שנשאר לי לעשות הוא לחכות שאיזה חרק יעקוץ אותי.

זחלים, עכבישים, נדלים, ברל'ה- אין זוחל שלא היה לי. הייתי אוסף אותם מהגינה לתוך קופסא ומשחק איתם שעות.
אפילו לא עקיצה אחת.
ובכל זאת, את הייעוד שלי הצלחתי להבין בשלב די מוקדם בחיים.
קראו לה אלה. היא היתה הילדה הכי יפה בכיתה. יום אחד בכיתה ג' הבנתי שמיציתי את אוסף העכבישים שלי והחלטתי להעניק אותו למישהי מיוחדת. בהפסקה קראתי לה ונתתי לה אותם בתוך קופסאת מתנה יפה. לא יודע למה, אבל אלה לא ממש הבינה את המחווה היפה שלי. היא פתחה את הקופסא וכשראתה מה יש בפנים היא זרקה לי אותה על הראש, ואז דחפה אותי.
הראש שלי נחבט באספלט. הרגע האחרון שזכרתי לפני שאיבדתי את ההכרה היה כל הבנות מסביבי מסתכלות עלי בשילוב של אימה וליגלוג.
נשבעתי לעצמי שיותר לעולם אף בת לא תסתכל עלי בצורה הזו.

לא יודעות מה ייקחו לאי בודד

















אני אמשיך את הסיפור בהזדמנות, בנתיים הנה כמה בחורות ממסע הכיבוש היומי

מילה אהובה בעברית- תתחפף

לא משנה לה ממה עשוי שמן תינוקות

יום שני, 27 בדצמבר 2010

אני אמן פיתוי

"אוקיי. אז נניח שאני נוסע בזמן. אני יכול לבוא מהעתיד עשרים שנה אחורה ולגלות לך איזה מספרים הולכים לזכות בלוטו בכל שבוע. או לחזור שבועיים אחורה ולהסתכל עלייך ישנה. איזה טעם של גלידה אמרת שאת הכי אוהבת?"
זהו. בילבלתי אותה.
אני רואה את גלגלי האישה בתוך הראש שלה מסתובבים. היא מנסה למצוא תירוץ להתחמק מהשיחה איתי, אבל לי לא אכפת.
"שוקו, הא? את יודעת מה אומרים על בחורות שמעדיפות ללקק גלידה בטעם שוקו...
בכל מקרה, אני והחבר שלי כאן היינו באמצע ויכוח וחשבנו שאולי את תוכלי לעזור לנו להחליט,"
אני פונה אל החברה של הבחורה שאני באמת רוצה, כדי לגרום לה לקנא. זה הטריק הראשון שמלמדים, והוא פועל כמו קסם. האמת היא שהייתי זורם עם כל אחת מהן.
"נניח שאני חוזר אחורה בזמן, ופוגש את עצמי. בקיצור, אם אני עושה את זה עם עצמי, זה נראה לך הומואי או.."
מעדיפות גלידה שוקו
הן ממשיכות ללכת, אבל זה רק כי הן לא יכלו לעמוד בפני.
אני רוקסטאר.
אני אליל מין.
אני דומה לג'יימס בונד.
אני הפאקינג הולגרמן!
קוראים לי חגי הולגרמן ואני אמן פיתוי.
האמת שאין לי מושג מה זה אומר כשבחורה מעדיפה גלידה שוקו. אני בכלל רגיש ללקטוז. אבל אני רוצה לספר לכם את סוד הקסם שלי עם נשים, וברגע שאני אספר לכם זה יעשה לכם קליק במוח וישנה לכם את החיים. מוכנים?
גיליתי שיש לי יכולת על טבעית להצליח עם כל בחורה שאני ניגש אליה ברחוב.
כל מה שאני צריך זה לשאול אותה שאלה אישית ולצלם אותה בפלאפון, והיא שלי. בד"כ היא אפילו לא מודעת לזה בעצמה.

הנה לדוגמה, שלל שהשגתי ברבע שעה בסנטר היום.

מעדיפה כלב קטן
לא אוהבת סושי
אין העדפה בין חנק לטביעה











מדהים, לא?
יש לי כמובן אלפי בחורות שכבר כבשתי, ועוד פרטים עסיסיים אני אספק לכם בהמשך.